גזר דין בתיק ת"פ 224-09

1. הנאשם הורשע ע"פ הודאתו בשורה של תיקים כדלקמן:

                                 א.            בת"פ 224/09 בימ"ש השלום בב"ש, הורשע בעבירות של הסעה שלא כדין, נהיגה בפסילה, ונהיגה ללא ביטוח, ובעבירה נוספת של הסעה שלא כדין.     
באישום הראשון הורשע בכך שביום 14.1.09 הסיע ברכבו תושב הרש"פ ללא אישור שהיה בישראל, כאשר הוא נמצא בפסילה בתוקף, וללא ביטוח.       
באישום השני הורשע הנאשם בכך שרק חודש וחצי קודם לכן, ביום 30.11.08, הסיע הנאשם ברכבו ששה שוהים בלתי חוקיים.

                                  ב.            בת"פ 3394/09 בימ"ש השלום בב"ש, הורשע הנאשם בעבירות של הפרת הוראה חוקית, איומים, העלבת עובד ציבור, תקיפת שוטר והפרעה לשוטר, בכך שביום 9.9.09 הפר הוראה חוקית, התקשר ונפגש עם מי שנאסר עליו ליצור עימו כל קשר. בהמשך, תקף הנאשם קצינת משטרה בכך שדחף אותה, לאחר מכן נצמד אליה, איים עליה והתבטא כנגדה בביטויים בוטים. לאחר מכן דחף שלושה שוטרים נוספים.

                                  ג.             בת"פ 1379/08 בימ"ש שלום קרית גת, הורשע הנאשם בעבירות של נהיגה בפסילה והפרעה לשוטר, בכך שביום 2.11.07 נהג ברכב כאשר הוא פסול לנהיגה, וסירב לתת דגימה של אוויר נשוף. כאשר נתבקש לעצור, אף הגביר את מהירותו.

2. ביום 25.1.2010 התקיים טיעון לעונש בשני התיקים הראשונים. המאשימה עתרה למאסר בפועל, מאסר על-תנאי, קנס ופסילה, ואילו הסניגור עתר להסתפק בתקופת המעצר.
   כב' השופט מגד מצא לנכון להפנות את הנאשם לקבלת חוות דעת מהממונה על עבודות השירות טרם גזר הדין, והדיון נדחה. בינתיים, נעצר הנאשם בגין תיק אחר, ונדון לתקופת מאסר ממושכת. כב' השופט מגד נתמנה בינתיים לבית המשפט המחוזי וסוגיית הענישה בתיק הועברה להכרעתי.
3. בדיון ביום 13.3.2011 צורף התיק השלישי, והצדדים טענו שוב לעונש.
4. ב"כ המאשימה בקשה לדון את הנאשם לצד החומרה, למאסר בפועל במצטבר למאסר אותו הוא מרצה כעת. נטען כי עבירות של הסעת שוהים בלתי חוקיים מחייבות ענישה מרתיעה ע"פ ההלכה הפסוקה. עוד טענה המאשימה, כי הנאשם מסכן שוב ושוב את עוברי הדרך ע"י נהיגתו בפסילה וסירוב לבדיקה. גם התסקירים לא היו חיוביים לגביו, ועובדה היא שתוך שתיקים אלה תלויים ועומדים כנגדו הוא הסתבך בעבירות סמים חמורות.
5. הסניגור שב על בקשתו להסתפק בתקופת המעצר. הנאשם היה עצור כחודשיים בת"פ 3394/09 מיום 9.9.09 עד יום 9.11.09, ועוד שבועיים נוספים היה עצור בת"פ 224/09 בין המועדים 14-27.1.09. לגבי העבירות של הסעה שלא כדין, נטען כי ע"פ ההלכה הפסוקה יש להקל כאשר אין מדובר בהסעה בתשלום וברצידיביזם. באשר לעבירות של תקיפת השוטרים, נטען כי חן לוגסי היתה הרוח החיה בעניין תקיפת השוטרים, ועניינה נסתיים בתנאי ושל"צ. באשר לעבירות של נהיגה בפסילה, נטען כי בהעדר עבר בעבירות תעבורה, ראוי שהעונש יהיה צופה פני עתיד. בסופו של דבר, מדובר בנאשם צעיר, שבא ממשפחה נורמטיבית שתדאג שהוא לא ישוב לעולם העברייני לאחר שחרורו, זהו מאסרו הראשון, ולפיכך יש להקל עימו ולהסתפק בתקופת מעצרו.
6. אביו של הנאשם נשא דברים טרם גזר הדין. לדבריו הנאשם הוא בעל פוטנציאל גבוה. הוא היה מצטיין בבית הספר. אחיו בקנדה ולכשישוחרר הוא יסע לאחיו כדי להשתקם ולשוב לאורח חיים נורמטיבי. הנאשם עצמו ביקש את רחמי בית המשפט והביע חרטה.
7. לחובת הנאשם חמישה רישומים פליליים. תחילה הוא נדון בשנת 2004 ובשנת 2008 בבית משפט לנוער ללא הרשעה, בגין עבירות רכוש והפרעה לשוטר. כעת הוא מרצה מאסר בן 22 חודשים, בגין הרשעתו בעבירות תיווך בסמים, מאסר שנגזר עליו בת"פ 17895-07-10 בבית משפט השלום בקרית גת. מדובר בתיווך בסם מסוג קאנבוס בשתי הזדמנויות ובכמויות גדולות.
8. תסקיר שירות המבחן מיום 5.11.09 מעלה כי הנאשם בן למשפחה נורמטיבית, כאשר אביו מנהל אגף החינוך ברהט ואמו גננת. עם סיום לימודיו התחבר לחברה שולית ובהעדר יכולת לביקורת עצמית, נגרר לעבריינות. תסקיר משלים מיום 17.1.10, מדגיש כי הנאשם הודה בעבירות אולם התקשה לקחת אחריות ממשית על ביצוען, והטיל את האחריות על גורמים חיצוניים. בנסיבות אלה, נמנע שירות המבחן מכל המלצה טיפולית או עונשית.
9. הדין עם המאשימה כי מדובר ברצף עבירות פליליות חמורות, המצדיקות ענישה מכבידה, ונעבור על רצף העבירות, דבר דבור על אופניו:

                                 א.            עבירות של הסעה שלא כחוק הן עבירות חמורות. יודגש כי המחוקק בחר לקבוע לעבירות של הסעה, העסקה והלנת שוהים בלתי חוקיים כפל העונש מאשר לעצם הכניסה לישראל. בכך באה לידי ביטוי מגמת ההחמרה בעבירות מעין אלה. גם הפסיקה שהגיש הסניגור המלומד איננה מקלה ראש בעבירות אלה, והיא רק מתייחסת למגמת האינדיבידואליות של הענישה ולצורך בבחינה פרטנית של כל מקרה לגופו. במסגרת רע"פ 6217/05 חג'אג' ואח' נ' מדינת ישראל, הוטלו גם מאסרים בפועל בנסיבות דומות. לגבי הנאשם דנן, אין מדובר במקרה חד-פעמי. באישום השני הסיע הנאשם ששה שוהים בלתי חוקיים (!). לא חלף אלא חודש וחצי והוא שב והסיע שוהה בלתי חוקי. הוא ביצע עבירה זו כאשר הוא מצוי בפסילה. מהתסקיר עולה שהוא כלל איננו מבין את חומרת מעשיו אלה. כל אלה מחייבים החמרה.

                                  ב.            באשר לעבירה של תקיפת השוטרים, קשה להסיק מסקנות מעניינה של השותפה, כאשר מדובר היה בעניינה בהסדר טיעון מקל לנוכח נסיבות חיים מיוחדות. יחד עם זאת, יצויין כי מדובר בתקיפה מינורית יחסית, של דחיפה בלבד, על רף החומרה של עבירות תקיפת שוטרים.

                                  ג.             באשר לנהיגה בפסילה, פסק הדין ברע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו-לבן, מדבר על החומרה שבנהיגה בפסילה, שיש בה גם סיכון שלום הציבור וגם זלזול בהכרעות שיפוטיות. אם בית המשפט העליון לא החמיר בענישה, היה זה רק בגלל שמדובר בערכאה שלישית והמאשימה הודיעה כי איננה עומדת על כך. בענייננו, מדובר בהסעה של אחרים תוך כדי הנהיגה בפסילה, וזאת לאחר שתיק תלוי ועומד כנגד הנאשם בגין נהיגה בפסילה, הוא התיק שצורף 1379/08 בימ"ש שלום קרית גת.